מאת: ד”ר סיגל קרופניק
יתר פעילות בלוטת התריס בחתולים, היפרתירואידיזם
יתר פעילות של בלוטת התריס בחתולים, היפרתירואידיזם, זוהתה לראשונה כמחלה בחתולים ב-1979. מאז, שכיחותה עלתה וכיום היא נחשבת לאחת המחלות החשובות והנפוצות בחתולים מבוגרים. הסינדרום הוא תוצאה של כמות רבה של הורמוני בלוטת התריס (T3,T4) בסירקולציה.
הגורם העיקרי ליתר פעילות של הורמוני הבלוטה (95-98%) הינו גידול שפיר (אדנומה) של בלוטת התריס. ב-2-5% מהמקרים הסיבה היא גידול ממאיר (קרצינומה) של בלוטת התריס.
מכיוון שהסיבה העיקרית למחלה היא גידול שפיר, פרוגנוזה טובה יכולה להינתן באיתור מוקדם וטיפול נכון של המחלה. יתר פעילות של בלוטת התריס בחתולים מופיע במקביל לבעיות נוספות.
סימנים ל יתר פעילות של בלוטת התריס בחתולים
- תיאבון מוגבר
- ירידה במשקל
- עלייה בלחץ הדם
- בעיות לב
- הקאות
- שלשולים
- שינויים במרקם הפרווה
- עלייה בשתייה
- מחלות נילוות כמו מחלות כליות ולב.
אבחון יתר פעילות של בלוטת התריס בחתולים – היפרתירואידיזם
תהליך האבחון, אם קיים חשד להיפרתירואידיזם, כולל בדיקות סקר רבות, ביניהן, בדיקת דם הכוללת ספירה וביוכימיה. נדרשת גם בדיקת דם ספציפית להורמון T4 המופרש מהבלוטה. תוצאה גבוהה מהנורמלי מאששת אבחנת היפרתירואידיזם בחתולים. במקרים בהם התוצאה גבוהה אך בטווח הנורמלי, ניתן לבצע מבחן free T4, מבחן רגיש יותר אך עלול להיות גבוה מהנורמה כתוצאה ממחלות אחרות (מבחן עם ספציפיות נמוכה).
להערכת הלב והכליות יש לבצע בדיקות נוספות הכוללות צילומי בית-חזה, אולטרסאונד בטן, א.ק.ג ובדיקת שתן.
טיפול ב יתר פעילות של בלוטת התריס בחתולים
הטיפול הרפואי מתרכז בעיכוב הפרשה לא נורמלית של ההורמונים ובפגיעה בפעילות האבנורמלית של בלוטת התריס.
הטיפול התרופתי העיקרי כיום, הוא מתימזול (תרופה המדכאת את ייצור הורמוני הבלוטה).
יש לחזור על בדיקות דם ושתן כשבועיים-שלושה לאחר תחילת הטיפול. בדיקות חוזרות אלו נועדו להעריך את תגובת החתול לתרופה וחיפוש אחר מחלות “שהסתתרו” עקב הפעילות המוגברת של הורמוני בלוטת התריס. טיפול תרופתי אינו מרפא.
הסרה כירורגית והרס רדיואקטיבי (I131) של הבלוטה הן הדרכים היחידות לריפוי. לשיטות אלו יתרונות וחסרונות, אך בחתול בריא התוצאות מצוינות. לצערנו, הרס רדיואקטיבי של הבלוטה לא קיים בארץ.
קיימת אפשרות לטיפול ע”י שינוי תזונתי (Hill’s y/d). מזון זה בטוח לחתולים עם בעיות כלייה, תגובה טובה מאוד לטיפול ע”י שינוי תזונתי (הצלחה של 82%). חסרונו העיקרי הוא הבלעדיות. אסור לחתול לאכול שום דבר פרט למזון זה, יש לוודא כי המים ששותה החתול אינם מכילים יוד. במידה והחתול חוזר למזון אחר מכל סוג שהוא קיימת חזרתיות של המחלה ב-100%. חשוב לציין כי בדיקות תקופתיות חשובות מאוד בניטור המחלה גם לאחר ההסרה כירורגית וגם במקביל לטיפול התרופתי.
מידע נוסף ניתן למצוא בקישורים הבאים: