מחלת כליות כרונית בחתולים
ד”ר שרון רגב, ד”ר אפרת גן-מור.
מחלת כליות כרונית בחתולים מאובחנת היום פי 9 יותר מאשר בשנות השמונים ועתה משפיעה על מעל שני מיליון חתולים, כאשר 49% מהחתולים מעל גיל 15 סובלים ממחלה זו.
הגורם למחלת כליות כרונית בחתולים לרוב אינו ידוע, אך חלק ממחלות הכליות הינן תורשתיות, כגון מחלת כליות פוליציסטיות בחתולים פרסיים ואקזוטיים ועמילואידוזיס בחתולים אביסיניאנים.
ישנן דרכים רבות בהן יכולות כליות החתול להיפגע במהלך חייו. מחלת כליות כרונית נראית לרוב בחתולים מבוגרים. מחלת כליות כרונית בחתולים היא מחלה פרוגרסיבית, עם התדרדרות תלויה בזמן, קצב ההתדרדרות משתנה מחתול לחתול.
תפקידי הכליות העיקריים הם :
- הפרשה של חומרי פסולת מהגוף
- שמירה על מאזן נוזלים
- ויסות של מלחים ואלקטרוליטים בגוף
- שמירה וויסות של לחץ הדם בגוף
- יצור של הורמונים מסויימים
כל התיפקודים הללו נפגעים במידה משתנה עם התקדמות מחלת כליות כרונית בחתולים.
ידוע לכל כי לכליות יש ררבות גדולות, גם בבע”ח וגם בבני אדם מוכרת העובדה שניתן להוריד כליה אחת ללא פגיעה בתפקודים. למעשה על מנת שתתפתח מחלות כליות כרונית בחתולים צריכים 2/3 עד 3/4 מריקמת הכליה תלך לאיבוד.
למרות שמחלת כליות כרונית בחתולים אינה ניתנת לריפוי, טיפול טוב ותמיכה יכולים לאפשר אורך חיים ואיכות חיים, ובעיקר לגרום להאטת ההתקדמות של המחלה.
מה גורם ל מחלת כליות כרונית בחתולים ?
מחלת כליות כרונית בחתולים מופיעה כאשר יש שינויים מרחיקי לכת ובלתי הפיכים לרקמת הכליה, שינויים אשר לא מאפשרים לכליה למלא את תפקידיה הרבים ובעיקר להרחיק חומרי פסולת מהדם.
מרבית מקרי מחלת כליות כרונית בחתולים הם אידיופאטיים.(כלומר : איננו יודעים למה הן הופיעו). אבל ישנן מספר סיבות ידועות ומוכרות :
- מחלת קליות פוליציסטית (PKD) – מחלה תורשתית בעיקר בחתולים פרסיים ותערובות שלהם. במחלה זאת רקמת הכליה מוחלפת בהדרגה בכיסים כיסים מלאי נוזל.
- גידולים כליתיים : לדוגמא לימפומה, או קרצינומה של הכליה.
- זיהומים – דלקות חיידקיות של הכליות (pyelonephritis)
מהם הסימנים של מחלת כליות כרונית בחתולים ?
במרבית המקרים מחלת כליות כרונית בחתולים היא מחלה זוחלת, מתקדמת לאט והסימנים הראשוניים הם מאוד עדינים, אך בהדרגה עם התקדמות המחלה הסימנים מחמירים .
סימנים נפוצים :
- ירידה במשקל
- ירידה בתיאבון וחוסר תיאבון
- ירידה בפעילות ואפאטיה
- צימאון מוגבר ושתיה מוגברת
- השתנה מוגברת
סימנים נוספים :
- פרווה עלובה
- לחץ דם גבוה
- הקאות
- נשימה מסריחה וריח רע מהפה
- חולשה
- אנמיה
כיצד מאבחנים מחלת כליות כרונית בחתולים ?
האיבחון נעשה על ידי בדיקת דם ובדיקת שתן באותו זמן.
בדיקת דם : נבדקים בעיקר 2 פרמטרים, קריאטינין ואוראה שהם שני מוצרי פירוק בגוף המופרשים בשתן. במקרים של מחלת כליות כרונית הפרמטרים הללו יעלו.
בדם ניתן לראות פרמטרים רבים נוספים בעלי חשיבות גדולה כמו חוסר באשלגן, אנמיה, עודף ובזרחן ועוד.
בדיקה חדשה נוספת שמתבצעת בדם נקראת SDMA , והיא יכולה לאבחן מחלת כליות כרונית בחתולים בשלב מוקדם יותר. כיום הבדיקה הזאת עדיין משמשת ביחד עם הבדיקות הרגילות של קריאטינין ואוראה.
בדיקת שתן : בשתן נמדד המשקל הסגולי, שהוא מבטא את יכולתן של הכליות ליצור שתן מרוכז , ריכוז שתן בחתולים לריך להיות 1.030 ומעלה.
מדידת כמות החלבון שהולכת לאיבוד בשתן נמדדת בבדיקה שנקראת יחס קריאטינין חלבון בשתן, אובדן כמות גדולה של חלבונים בשתן מראה על מחלת כליות מתקדמת יותר.
מדידת לחץ דם היא שלב חיוני באבחון מאחר שבמרבית המקרים יש לחץ דם גבוה.
אבחון מוקדם , טיפול תרופתי, שינוי הזנה וטיפול תומך בבית מובילים לפרוגנוזה הטובה ביותר.
מטרת הטיפול היא להאט את קצב התקדמות המחלה ולשפר את הסימנים הקליניים מהם סובל החתול. אין תחלופה לטיפול תומך טוב בבית והבעלים יכולים לתרום הרבה לחתול שלהם עם כשל כליות.
מהו הטיפול ב מחלת כליות כרונית בחתולים ?
במידה ומזהים גורם ספציפי למחלת הכליות (זיהום חיידקי לדוגמא) ניתן לטפל בגורם ולעצור את התקדמות המחלה, אבל במרפית המקרים הטיפול הוא טיפול סימפטומטי (טיפול בסימני המחלה) וטיפול תומך.
במקרים מסוימים צריך להתחיל במתן טיפול תוך ורידי כדי להתגבר על ההתייבשות ותיקון מאזן המלחים, ולאחר התיצבות יש לכוון את הטיפול לתמיכה בכליה, טיפול בסיבוכים ושמירה על מאזן נוזלים.
שמירה מיטבית על תקפודי כליה יצריכו מעקבים מרובים בזמנים קבועים ויכללו : בדיקות דם ושתן ובדיקת לחץ דם.
שימוי דיאטה למזון כלייתי הוא הכרחי לטיפול תומך בכליות.
תזונה ב מחלת כליות כרונית בחתולים
התזונה היא גורם מכריע בטיפול במחלת כליות כרונית בחתולים, וכוללת את האספקטים הבאים:
צריכת מים : לחתולים עם מחלת כליות כרונית יש לטיה להתייבש בעקבות תפקודן הלקוי של הכליות. שמירה על כמות צריכה מתאימה היא חשובה ביותר ויכולה לעקב את התקדמות המחלה. מאחר וחתולים צורכים הרבה מהמים במזונם רצוי להאכיל בעיקר במזון רטוב מקופסאות שימורים או שקיות שימורים ופחות במזון יבש.
כמויות חלבון : דיאטה אידאלית לחתול עם מחלת כליה יהיה צורך בחלבון בכמות מוגבלת. מרבית חומרי הפסולת המזיקים מקורם בפירוק החלבונים , כמות מוגבלת של חלבונים תעזור בהורדת חומרי הפסולת בדם. יחד עם זאת חשוב לציין שכמות מועטה מידי של חלבון יכולה לפגוע קשות בחתול ולהרע את מצבו.
תכולת זרחן נמוכה : לזרחן שבמזון יש השפעה הרסנית על כליות חולות ולכן בכל המזונות הכלייתיים יש תכולת זרחן נמוכה, במידה ורמות הזרחן בדם נשארות גבוהות למרות תזונה יעודית יש להשתמש בתרופות “קושרות זרחן”.
גורמי תזונה נוספים חשובים במחלת כליות כרונית בחתולים :
אנטי אוקסידנטים יכולים לצמצם נזק כלייתי , חומצות שומן כמו אומגה 3,6 , תוספות של אשלגן במקרים של חוסר.
מאחר והדרישות התזונתיות של חתולים עם מחלת כליות כרונית הן כל כך מורכבות, הזנה במזון רפואי וטרינרי מומלצת ביותר.
כיצד נחליף לחתול את המזון למזון כלייתי ?
חתולים כידוע הם אניני טעם ויש להם העדפות משלהם, דיאטות מופחתות חלבון בדרך כלל פחות מגרות ופחות קוסמות לחתולים ולכן:
- תמיד נחליף את התונה בצורה הדרגתית, על פני מספר ימים עד מספר שבועות.
- נתחיל בהוספת כמות קטנה מאוד מהמזון החדש למנה הקבועה.
- נעבור לשלב הבא רק לאחר שהחתול אוכל בשמחה את התערובת החדשה.
- חימום המזון לטמפרטורת גוף (בסביבות 30 מעלות) מעודד אכילה.
- לפעמים נוסיף לחתול תרופות מגבירות תאבון.
שמירה על מאזן נוזלים ומניעת התייבשות.
הזנה במזון רטוב עדיפה על הזנה במזון יבש במקרים של מחלת כליות כרונית בחתולים, אבל לא תמיד זה מספיק. במקרים שלמרות הזנה במזון רטוב עדיין החתול מיובש ננקוט את האמצעים הבאים:
- נדאג לאספקה קבועה של מים טריים ואיכותיים, יש לעודד שתיה על ידי הגשת מים מכלים שונים או ממזרקות.
- שימוש של מים עם טעמים מוספים מעודד שתיה ( הוספת מרק עוף או מי טונה,)
- הוספת מים למזון הרטוב.
- נתינת נוזלים תוך ורידי במרפאה מידי פעם.
- מתן נוזלים תת עוריים במרפאה או בבית.
שימוש בחומרים קושרי זרחן.
ידוע שרמות גבוהות של זרחן בדם פוגעות בכליות ומחמירים עד מאוד את מחלת הכליות הכרונית בחתולים ולכן אם למרות הזנה בדיאטה דלת זרחן עדיין יהיו רמות גבוהות בדם נשתמש בחומרים קושרי זרחן. הורדת רמת הזרחן בדם תאפשר שמירה טובה יותר על הכליות.
תוספת של אשלגן לתזונה.
בחתולים מסוימים הסובלים ממחלת כליות כרונית אשלגן הולך לאיבוד בגלל פעילות לקויה של הכליות. חוסר באשלגן יכול לגרום לירידה בתיאבון וחולשת שרירים. במקרים של חוסר אשלגן בדם יש לתת תוספת אשלגן.
שליטה בלחץ הדם.
חתולים עם מחלת כליה כרונית נמצאים בסיכון גבוהה לסבול מלחץ דם גבוה, דבר שיכול לפגוע ברקמת הכליה ובתפקודה. כך שבמקרים של מחלת כליות כרונית בחתולים עם לחץ דם גבוה יש לתת תרופות מרחיבות כלי דם להורדת לחץ הדם, בעיקר AMLODIPINE.
טיפול במקרים של התפתחות אנמיה.
במחלת כליות כרונית בחתולים , בשלבים מתקדמים אנמיה היא תופעה נפוצה. הדבר נובע מחוסר בהורמון “אריטרופואטין” שמופרש באופן טבעי מהכליות. ירידה ברמות ההורמון גורמות לירידה ביצור הדם במח העצמות ולכן נחוץ להוסיף אותו ממקור חיצוני.
מניעת בחילות והקאות.
בחילות והקאות נפוצות מאוד במקרים של מחלת כליות כרונית בחתולים, הן פוגעות בתיאבון ופוגעות מאוד באיכות חיי החתול. יש תרופות רבות לטיפול בבחילות ובהקאות כשהעיקרית היא ה “סרניה”.
שימוש ב ACE inhibitors ובתרופות ממשפחת ARB.
בקבוצה הראשונה מוכרים יותר ה Enalapril ו ה Benazepril, ובקבוצה השניה וחדשים יותר מוכרת ה Semintra (Telmisartan. התרופות הללו מרחיבות כלי דם ותומכות בזרימת הדם לכליות, הן גם עוזרות להוריד לחץ דם, ומקטינות את אבדן החלבון לשתן. אבדן חלבון רב בשתן הוא גורם סיכון להתקדמות המחלה.
מידע נוסף ניתן למצוא בקישורים הבאים:
לחץ דם גבוה בחתולים.