גזזת חתולים או פטרת חתולים.
גזזת חתולים או פטרת חתולים היא למעשה זיהום או דלקת עורית שנגרמת על ידי פטריה, הפטריה יכולה לתקוף את שכבת העור החיצונית, את הציפרניים והשיער.
קיימים סוגים רבים מאוד של פטריות אבל במרבית המקרים גזזת בחתולים נגרמת על ידי פטריות מהסוג Microsporum Canis , v, הזן הזה של פטרת חתולים יכול למעשה להדביק גם כלבים וגם בני אדם.
כיצד נדבקים ב גזזת חתולים?
גזזת בחתולים היא מחלה מידבקת מאוד.
בזמן מחלה נוצרים מיליוני נבגים של הפטריה והם אלו אשר מעבירים את המחלה מחתול לחתול או nחתול לבעל חיים אחר, כולל האדם. הנבגים האלו נושרים ומתפזרים בסביבת החתול ויכולים לזהם את הסביבה, ולכן הדבקה יכולה להיגרם ממגע ישיר עם חתול חולה אבל גם יכולה להיות הדבקה סביבתית.
מהם הסימנים של גזזת חתולים?
סימני הגזזת הם שונים ומגוונים בין חתול לחתול. חתולים מסויימים יכולים להראות מחלת עור קשה מאוד ואילו לעומתם חתולים אחרים מפתחים נגעים מינוריים בלבד.
סימני העור האופייניים הם נגעים עור עגולים, יבשים, עם קרחות עגולות, בעיקר על הראש ועל האזניים. העור הנגוע בדרך כלל מראה קשקשת עדינה.
גזזת חתולים יכולה לחקות כמעט כל מחלת עור אחרת ולכן לא ניתן לאבחן בביטחה רק על סמך הצורה החיצונית של הנגעים.
כיצד מאבחנים?
הסימנים הקליניים של נגעי העור רומזים לכיוון אבחנה של גזזת חתולים אבל אבחנה סופית ניתן לקבל על ידי ביצוע של 3 בדיקות:
- בדיקה תחת אור אולטרה-סגול ( מנורת WOOD):
המנורה המיוחדת הזאת משגרת קרני אור בטווח האולטרה-סגול אשר יכולות לגלות חומרים המופרשים על ידי השיער במהלך המחלה. תחת השפעת האור הסגול חומרים אלה “זורחים” .
כ 50% ממקרי הזיהום הפטריה Microsporum Canis זורחים באור אולטרהסגול, בעוד פטריות אחרות לא “זורחות” כלל. - בדיקה מיקרוסקופית:
בדיקה מיקרוסקופית של השיער יכולה להדגים את הפטריה בתוך השיער. - תרבית פטריה:
בדיקת תרבית במעבדה היא הבדיקה הבטוחה והמהיימנה ביותר לאיבחון גזזת בחתולים. היא יכולה לגלות את רוב סוגי ה פטרת חתולים. המגרעת היחידה של הבדיקה הזאת שלוקח 7-20 ימים לקבל תשובה לתרבית.
במידה וחתול אחד מתגלה חיובי לפטרת חתולים יש לבדוק את כל בעלי החיים בבית לנוכחות הפטרת, גם את אלו שנראים בריאים לחלוטין.
כיצד מטפלים ?
תמיד רצוי לטפל בחתול נגוע ב גזזת למרות שבחלק גדול מהמקרים המחלה יכולה לחלוף גם מעצמה, החתולים הנגועים מסכנים גם חתולים אחרים אם יש, גם כלבים וגם בני אדם.
הטיפול בחתולים יכול להיות “טיפול סיסטמי” (מתן תרופה דרך הפה) או טיפול מקומי (טיפול חיצוני על העור).
בדרך כלל רצוי לשלב את הטיפול המקומי בטיפול סיסטמי כדי לקצר את משך המחלה וכדי לצמצם את הזיהום הסביבתי.
- הטיפול המקומי : בחתולים עם גזזת יש לטפל גם בנגעים שנראים על העור אבל יש גם לטפל בשאר הפרווה מאחר והנבגים יכולים להיות מפוזרים על פני כל הגוף.
ניתן להשתמש ב:קרם נגד פטריות, שמפו נגד פטריות ומטבלים (DIP ) של חומר שנקרא אנילקונזול (מהול במים.) - טיפול סיסטמי: מתן תרופות נגד פטריות דרך הפה, לדוגמא למיסיל, איטראקונזול , פלוקונזול וגריפולין.
חשוב מאוד גם לעשות טיפול סביבתי, להרתיח את כל מה שניתן להרתיח (שמיכות או כריות של החתול, מיטות וכד’)
מה שלא ניתן להתיח יש לשטוף במים חמים עם אקונומיקה ולהשרות בתמיסה.
חשוב מאוד לשאוב אבק היטב מכל סביבת החתול, ולהשמיד את השקיות של השואב.
לסיום : במקרה של הדבקת אדם, אין צורך להיכנס ללחץ אבל יש לפנות לרופא עור לטיפול.
קישורים מענינים :
Ringworm: A Serious but Readily Treatable Affliction