תולעים בחתולים ושאר טפילים פנימיים
גורי חתולים נוטים לסבול מטפילים פנימיים משום שהמערכת החיסונית שלהם עדיין מתפתחת. חלק מהטפילים הם מקבלים בבטן אימם ובחלק אחר הם נדבקים מיד אחרי הלידה ובזמן היניקה.
ישנם שני סוגים עיקריים של טפילים פנימיים במעי החתול:
- תולעים
- טפילים חד תאיים (פרוטוזואה בלעז)
חלק א – תולעים בחתולים
תולעים בחתולים
מרבית החתולים הנגועים לא מראים שום סימנים שיש להם תולעים, אבל נגיעות מסיבית בתולעים יכולים לגרום לסימנים קליניים:
- ירידה במשקל
- הקאות
- שלשולים
- פרווה עלובה
- גירוי בפי הטבעת
- חוסר יכולת להתפתח ולהגיע להישגים
חשוב לציין שבעוד שהחתולים בדרך כלל חיים בשלום עם התולעים, ורק חלקם מראים מחלה, חלק מהתולעים יכולים להגיע לאדם ולעיתים רחוקות לגרום לבעיות בריאות רציניות.זו הסיבה שאנחנו שאנחנו נותנים לחתולים טיפולים נגד תולעים (תילוע) לעיתים מזומנות ובפרקי זמן קצובים.
תולעים בחתולים מתחלקים לשתי משפחות עיקריות:
תולעים עגולות
תולעים עגולות הן השכיחות ביותר במקרים של תולעים בחתולים, הן יכולות להגיע בכל גיל, ונמצאות בכל רחבי העולם. שני הסוגים הנפוצים ביותר הם : Toxacara Cati & Toxascaris Leonina.
התולעים שחיות במעי של החתול מטילות ביצים שנפלטות לסביבה החיצונית עם הצואה והן יכולות לשרוד בטבע אפילו מספר שנים. משם חתולים יכולים להידבק בשתי דרכים: או אכילה ישירה של הביצים או הדבקה דרך פונדקאי ביניים שנטרף בהמשך ע"י החתול.
חלק מהתולעים עוברים לגורים בזמן היניקה (טוקסקרה קאטי).
בגלל שתולעים ה כל כך נפוצות בגורי חתולים עלינו להתייחס לכל גור כאל נגוע בתולעים.
תולעים שטוחות
תולעים שטוחות הן בדרך כלל תולעים שבנויות מפרקים רבים המחוברים אחד לשני ולהם מבנה גון שטוח. פרקים בוגרים מלאים בביצים יוצאים בצואה ולעיתים קרובות ניתן לראותם סביב פי הטבעת או בצואה או אפילו בסביבת החתול בצורה של חלקיקי אורז זזים או לאחר שהתייבשו הם נראים כמו שומשום.
ביצי התולעים השטוחות, כדי להשלים את מעגל חייהן עליהן להיאכל על ידי פונדקאי ביניים (כמו פרעושים), וכאשר אלה נבלעים על ידי החתול מושלם מעגל החיים.
התולעים השטוחות הנפוצות ביותר נקראות דיפילידיום ופונדקאי הביניים הוא הפרעוש.
תולעים שטוחות אחרות הם התניה למיניה שמועברת על ידי מכרסמים כמו עכברים או חולדות ומופיעות בחתולים שנוהגים לצוד.
תולעים בחתולים – כיצד למנוע?
תולעים עגולות נפוצות ביותר בגורי חתולים מאחר והם יכולים להידבק מחלב אימם ולכן יש לתת להם טיפולים נגד תולעים לעיתים קרובות.
- גורי חתולים : יש לתת טיפול נגד תולעים כל 3 שבועות עד גיל 3 חודשים ואח:כ אחת לחודש עד גיל חצי שנה.
- בוגרים : כל 3-6 חדשים בהתאם לאורח חייהם.(בבית או בחוץ)
- תולעים שטוחות נפוצות יותר בבוגרים ( למעט גורים שסבלו מפרעושים) ולכן יש לתת להם טיפול מונע אחת ל 3-6 חדשים בהתאם לאורח חייהם.(בבית או בחוץ)
חלק ב' – טפילים חד תאיים בחתולים
טפילים חד תאיים בחתולים – פרוטוזואה בחתולים
פרוטוזואה הם אורגניזמים חד תאיים שעלולים לגרום לשלשולים.
גורי החתולים יסבלו בעיקר משני סוגים ספציפיים של מיקרו אורגניזמים, שניהם גורמים לשלשולים חמורים ולעיכול חלקי אשר עלול לגרום להתייבשות וירידה במשקל ואלו הם:
- ג'יארדיה – פרוטוזואה מיקרוסקופית שמתיישבת על הרירית של המעי הדק.
- קוקסידיה – מגיעה עקב בליעת ציסטה שנמצאת על הקרקע יחד עם הטרף, במיוחד עם עכברים.
חלק מהטפילים האלה עמידים מאוד בסביבה ויכולים לשרוד תקופה ארוכה.
איך חתול יכול להידבק בפרוטוזואה?
גורי חתולים או חתולים עלולים להידבק באחת מהדרכים הבאות:
- על ידי אכילת הצורה מדבקת של הטפיל – בצורה של ציסטה
- על ידי ליקוק של פרווה עם צואה
- שיתוף של ארגזים מלוכלכים לעשיית צרכים
- אכילת מזון מזוהם עם צואה של חתול נגוע.
מהם הסימנים של ג'יארדיה או קוקסידיה בחתולים?
רק ווטרינר יכול לזהות טפילים אלה ולרשום את הטיפול המתאים. עם זאת, חתולים נגועים עשויים להפגין מספר תסמינים להם יש לשים לב, כולל:
- שלשולים
- דם בצואה
- ירידה במשקל
- התייבשות
- נפיחות ואדמומיות סביב פי הטבעת
- ריר או טפילים הנמצאים בצואה
במקרה שמתעורר חשש משום שהחתול מפגין אחד מהתסמינים הללו, יש להקפיד ולקחת אותו לווטרינר.
כיצד לטפל בפרוטוזואה אצל חתולים?
הווטרינר ירשום תרופות לבליעה כדי להילחם בטפילים.
יש חיסון נגד ג'יארדיה בחתולים, עם זאת, הוא ניתן רק לעיתים נדירות בשל היעילות של טיפולים דרך הפה.
